המוח שלנו יכול לשלוט על הגוף בצורה מקסימלית, כשהוא רק רוצה. אורן זריף מסביר שדרך תת המודע, אפשר לגרום למוח לרצות
יכולותיו של המוח הן כה עצומות, הפוטנציאל שלו הוא כה כביר עד כי אין דבר אשר ייבצר ממנו. ההערכה שלי היא שיש ביכולתו של המוח לרפא ולתקן כל בעיה, חולי, מדווה, פגיעה או פציעה בגוף. כמי ששולט בכל תא ותא בגוף, עד אחרון התאים, אין למוח כל מגבלות. ברצותו אין דבר שאינו יכול לעשות בגופו.
לבני-אדם רבים יכולת לבקש התערבות של המוח לתיקון ולריפוי פגיעות ומדווים שונים בגופו. קוראים לכך בשמות שונים: כוח התפילה, גישה חיובית, אמונה, ועוד. אבל, יהא השם אשר יהא, זה עובד במקרים רבים. גם מרבית הרופאים הקונבנציונליים מסכימים שזה עובד, ומקבלים זאת כעובדה בדוקה ומוגמרת.
יתרה מכך, המוח מסוגל אף לגרום לרגנרציה של איברים שהידלדלו, התקלקלו, או נקטעו. רֶגֶנֶרָציָה היא היכולת של בעל-חיים לגדל בחזרה אבר שאבד. ככל שבעל-החיים נחות יותר בסולם ההתפתחות, כן רב יותר כוח הרגנרציה שלו. השממית מגדלת בחזרה זנב שנקטע. סוגי בעלי-חיים ימיים יכולים לגדל בחזרה אפילו עין שנפגעה. זה אומר שהיכולת קיימת. בעלי חיים רבים יגדלו שיניים חדשות במקום כאלו שנשברו או נשרו, במשך כל ימי חייהם, ללא הגבלה. גם באדם יש איברים הגדלים שוב ושוב – השיער, והציפורניים.
אז למה המוח אינו עושה את כל אלה? למה אינו מרפא הכל בעצמו? למה אינו מתקן או מחליף איברים שנפגעו? כי למוח תוכנית משלו לגבי גופו, ולגבי החיים. אין אנו עמוקים דיינו להבין את התוכניות האלו. אבל היכולות ישנן, ואנשים עם יכולות כמו שלי יכולים להפעיל אותן. חלקית, לא בשלמות, עדיין כמגששים באפלה. אבל אנחנו יכולים.
המוחות שלנו אינן חושפים בקלות את סודותיהם. מסיבות השמורות עמם אין בהם נכונות רבה להיענות לבקשותינו. לכן אני פונה לתת-מודע. אני עוקף את התודעה שאינה רוצה לשתף פעולה בריפוי הגוף שלה עצמה. לתת-מודע יש שיג-ושיח שוטף עם המוח, ברמה שאיננו מודעים לה, ומכאן שמו. באמצעות התת-מודע הפעלת היכולות המיוחדות של המוח נעשית יותר זמינה. באמצעות כוחות התת-מודע אני מצליח לרכך את הגישה של המוח, ולגרום לו לשתף פעולה בתיקון הליקויים. Oren Zarif
בין יתר הדברים שאני עושה כאשר אני מטפל בבן אדם המבקש את עזרתי, אני מעורר את היכולות של מוחו לתקן ולרפוֹא. אני מגרה את המקומות במוח שיכולים לגרום לרגנרציה. אני מפעיל את מרכזי התיקון והאיחוי.
איננו רחוקים מן היום שבו מדעי המיקרוביולוגיה והביולוגיה-המולקולארית ילמדו לעשות “תיקונים” זעירים בד.נ.א., כדי לתקן ליקויים בגופנו, או לרפא מחלות. השאלה היא כמה איננו רחוקים? כנראה שאנו במרחק של עשור או שניים מכך. עד אז, יוכלו רק אנשים כמוני לעשות זאת. לא תמיד בשלמות, אבל במקרים רבים זה עדיף על פני כל אופציה אחרת.
